Midrash Rabbah

Bereshit Rabbah — 77

[Bereshit Rabbah / 77 / 1] ויותר יעקב לבדו ויאבק איש עמו - (דברים לג) אין כאל ישורון רוכב שמים בעזרך ר' ברכיה בשם ר' יהודה בר' סימון אמר: אין כאל ומי כאל ישורון, הנאים והמשובחין שבכם, אתה מוצא כל מה שהקדוש ברוך הוא עתיד לעשות לעתיד לבא, הקדים ועשה על ידי הצדיקים בעולם הזה. הקב"ה מחיה המתים, ואליהו מחיה את המתים. הקדוש ב"ה עוצר גשמים, ואליהו עוצר גשמים. הקדוש ברוך הוא מברך את המועט, ואליהו מברך את המועט. הקדוש ברוך הוא מחיה את המתים, ואלישע מחיה את המתים. הקדוש ברוך הוא פוקד עקרות, ואלישע פוקד עקרות. הקדוש ברוך הוא מברך את המועט, ואלישע מברך את המועט. הקדוש ברוך הוא ממתיק את המר, ואלישע ממתיק את המר. הקדוש ברוך הוא ממתיק את המר במר, ואלישע המתיק את המר במר. ר' ברכיה בשם ר' סימון אמר: אין כאל ומי כאל ישורון, ישראל סבא. מה הקב"ה כתוב בו? (ישעיה ב): ונשגב ה' לבדו, אף יעקב, ויותר יעקב לבדו: [Bereshit Rabbah / 77 / 2] ר' חוניא אמר: נדמה לו בדמות רועה. לזה צאן ולזה צאן. לזה גמלים ולזה גמלים. אמר לו: העבר את שלך ואחר כך אני מעביר את שלי. העביר יעקב אבינו שלו, אמר נחזור ונחמי דילמא אנשינן כלום, מן דחזר, ויאבק איש עמו. רבי חייא רבה ורבי שמעון בר רבי נסבין ויהבון בפרגמטיא בהדין מטכסא, עלון להדא צור ועבדון עבידיתהון, מן דנפקי מן פילי. אמרי: נלך ונתפוס אומנות אבותינו, נחזור ונחמי אי אנשינן כלום. חזרון ואשכחן מחיילא דמטקסין. אמרין לון: מן הן אית לכון? אמרין: מן דיעקב סבא, דכתיב: ויותר יעקב לבדו. ורבנן אמרי: לארכילסטים נדמה לו, לזה צאן ולזה צאן, לזה גמלים ולזה גמלים. אמר לו: העבר את שלי, ואני אעביר את שלך. העביר המלאך את של אבינו יעקב כהרף עין, והיה אבינו יעקב מעביר וחוזר ומשכח, מעביר וחוזר ומשכח כל הלילה. אמר לו: פרקמוס. אמר רבי פנחס: באותה שעה נטל אבינו יעקב פוקרין, ונתן לו בתוך צוארו. אמר לו: פרקמוס פרקמוס! אמר רבי הונא: בסוף אמר המלאך, אני מודיעו עם מי הוא עוסק! מה עשה? נתן אצבעו (נ"א צור) בארץ, התחילה הארץ תוססת אש. אמר לו יעקב: מן דא את מדחיל לי? אנא כוליה מינה! הה"ד (עובדיה א): והיה בית יעקב אש וגו': [Bereshit Rabbah / 77 / 3] ר' חמא בר' חנינא אמר: שרו של עשו היה, הוא דהוה אמר ליה: כי ע"כ ראיתי פניך כראות פני אלהים ותרצני. משל לאתליטוס, שהוא עומד ומתגושש עם בנו של מלך, תלה עיניו וראה את המלך עומד על גביו והרפיש עצמו לפניו. הה"ד: וירא כי לא יכול לו. אמר רבי לוי: וירא, בשכינה. כי לא יכול לו אמר ר' ברכיה: אין אנו יודעים מי נצח, אם מלאך, אם יעקב, ומן מה דכתיב: ויאבק איש עמו הוי, מי נתמלא אבק? האיש שעמו. אמר ר' חנינא בר יצחק: אמר לו הקדוש ברוך הוא: הוא בא אליך וחמישה קמיעין בידו: זכותו וזכות אביו זכות אמו וזכות זקינו וזכות זקינתו מְדד עצמך, אם אתה יכול לעמוד אפילו בזכותו! מיד, וירא כי לא יכול לו. משל למלך שהיה לו כלב אגריון, וארי נמירון. והיה המלך נוטל את בנו ומלבבו בארי, שאם יבא הכלב להזדווג לו, יאמר לו המלך: ארי לא היה יכול לעמוד בו, ואתה מבקש להזדווג לו? כך, שאם יבואו אומות העולם להזדווג לישראל, יאמר להם הקב"ה: שרכם לא היה יכול לעמוד בו, ואתם מבקשים להזדווג לבניו? ויגע בכף ירכו נגע בצדיקים ובצדיקות, בנביאים ובנביאות, שהן עתידין לעמוד ממנו. ואיזה זה? זה דורו של שמד. ותקע כף ירך יעקב ר' ברכיה ור' אליעזר, ר' אליעזר אמר: שעייא. ר' ברכיה בשם רבי אסי אמר: סידקה כדג. רב נחמן בר יעקב אמר: פירשה ממקומה, כדכתיב (יחזקאל כג): ותקע נפשי וגו', כאשר נקעה נפשי. אמר רבי חנינא בר יצחק: כל אותו הלילה היו שניהן פוגעין זה בזה, מגיניה דדין לקבל מגיניה דדין, כיון, שעלה עמוד השחר, ויאמר שלחני כי עלה השחר.